דיני עבודה

לקבלת הצעת מחיר חינם ולצורך השוואת מחירים – לחץ

יחסי עובד מעביד

מיהו עובד ? צורות שונות: 1. שכיר-דיני עבודה עוסק רק בקטגוריה זו. ההבחנה אם אדם הוא שכיר או עצמאי היא מהותית ולא ע"פ תלוש משכורת.2.קבלן עצמאי-פרילנסר-תחום שפעם התייחסו אליו בצורה מיוחדת,אולם לאחר בג"צ מור ונוספים,הוחלט שעליו להחליט אם הוא עצמאי או שכיר ולא יהיה בקטגוריה נפרדת.3 חברה-קבלן כוח אדם/שירותים. אירוקה- אנתוני קורי היה המנכ"ל-שכיר. ואז נקנו מניותיה ע"י מייקל וולף (הבעלים של חב' עינית).רצו לדעת מה לעשות עם אנתוני. תשלום כל זכויותיו יעלה הרבה כסף,ולא רצו להמשיך להעסיקו כשכיר. ולכן החליטו שהוא יעשה גמר-חשבון עם הבעלים הקודם (במסגרתו יקבל פיצויי פיטורים כדין). הוחלט שהוא יקים חברה חדשה (קורינה),שיש בה עובד אחד (אנתוני קורי),והוא יישלח ע"י קורינה להיות מנכ"ל אירוקה.קורינה תוציא לאירוקה חשבונית על שירותי מנכ"לות, אירוקה תשלם לקורינה, וקורינה תוציא משכורת לאנתוני.

חשיבות האבחנה בין שכיר לעצמאי: 1.חקיקת מגן– דיני העבודה חלים על עובדים שכירים בלבד.(ס' 24 לח' ביה"ד).לשכיר החוק מעניק זכויות-לדוגמא שאין לפטר עובדת בהריון,חופשות מחלה וכו'.הסכמים קיבוצים חלים רק על עובדים שכירים ולא על סוג אחר של צורות עבודה.תפיסה פטרנליסטית של המחוקק הרוצה להגן על העובדים. אך תפיסה מינימליסטית,"חוקי ריצפה",מבטיחים רק מינ'. 2.ביטוח לאומי-המעביד משלם עבור העובד ביטוח לאומי ולעובד יש זכויות שמכוח החוק מגיעות רק לשכירים ולא לעצמאיים (דמי אבטלה)- . דמי אבטלה-רק לשכירים,לעצמאי אין (ניתן לשינוי בנסיבות מיוחדות ) 3.דיני מיסים-עצמאי-פותח תיק במס הכנסה וניתן לרדת לנכסיו.שכיר-המשלם מנכה לו מס. 4.קניין רוחני-קניין רוחני תרבותי-חוק זכויות יוצרים,קניין רוחני תעשייתי-חוק פטנטים.לעובד יש הגנה על המצאה שלו ע"פ חוק כך: ס' 132 לחוק הפטנטים וס' 5(1) לחוק זכויות יוצרים  מציג 4 תנאים שאם יתמלאו,ההמצאה תהיה של המעביד: א.אמצאה (יצירה). ב.של עובד. ג.הגיע אליה עקב שירותו (לצורך עבודה). ד.בתקופת השירות (העבודה). הכלל: הבעלות הראשונה בתוצר של עובד שייכת למעביד.סוד מסחרי אינו נכנס בקניין רוחני. ברוך שרון-שכיר בחברה שעבדה עם תע"א המציא מנגנון בולם זעזועים בכיסא המטוס, הפטנט נרשם על החברה.לימים הפך להיות עצמאי ונתן יעוץ לחברה שעבד בה בעבר. ואז המציא המצאה נוספת באותו נושא, החברה מגישה נגדו תביעה לבעלות.ביהמ"ש קובע שהוא עצמאי בפועל ולכן הזכויות להמצאה שלו.חשוב לשים לב אם הממציא שכיר או עצמאי בעת ההמצאה. בובות ברבי נגד בראץ:המעצב של ברבי פרש והקים חברה שמייצרת את ברץ.חב' ברברי תובעים ואומרים שהשרטוטים נעשו כשהיה אצלם.הם זכו. *אם נוכיח שההמצאה היא לא עקב עבודה לגמרי, חלק מהזכויות יעברו לעובד.(כמו מנהל מחלקה בתל השומר שקיבל 30% על המצאה שלו כי זה לא לגמרי שייך לתפקידו כמצנטר).בישראל פרשנות "עקב" רחבה מאוד,כמעט כל המצאה של עובד זורמת למעביד.רוני כהן נ' צאג מערכות-יועץ עצמאי שהמציא המצאה,ונשאלה השאלה של מי ההמצאה.ביהמ"ש המחוזי הפעיל את מבחני עובד-מעביד וקבע שהוא עובד,ולכן הזכויות שייכות למעביד.

 צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 [1], אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (7019/2007) שבין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית החדשה האגף לאיגוד מקצועי ואגף הפנסיה, שנחתם ביום ט' כסלו תשס"ח (19.11.07), וכי ההוראות המורחבות שבתוספת יחולו על כל העובדים והמעבידים בישראל,

החל מיום כ"ג טבת תשס"ח (01.01.2008).

  תוספת

ההוראות המורחבות

 מס' הסעיף בהסכם

 1.         הגדרות

 א.         המועד הקובע

המועד הקובע הינו 1 בינואר 2008 או מועד תחילת עבודתו של העובד במקום העבודה המועד המאוחר מבין השניים.

 ב.         השכר הממוצע במשק  השכר הממוצע במשק בהתאם לאופן החישוב המותווה בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה [2]1995, כפי שיעודכן מעת לעת.

 ג.         חוק פיצויי פיטורים ו/או החוק  חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963[3].

 ד.         קרן פנסיה מקיפה חדשה קרן פנסיה מקיפה חדשה היא קרן פנסיה שקיבלה את אישור הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר ואישור כקופת גמל לקצבה לפי תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) התשכ"ד – 1964 לאחר יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1.1.1995), המעניקה לעמית עפ"י תקנונה זכות לקצבת זקנה, קצבת שארים וקצבת נכות.

 ה.         קרן פנסיה ותיקה קרן פנסיה ותיקה היא קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה  לפני יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995);

ו.          קרן פנסיה  קרן פנסיה חדשה, קרן פנסיה ותיקה –  הכל לפי העניין.

ז.          קופת גמל   כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה 2005

ח.         קופת ביטוח  כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופת גמל), התשס"ה 2005.

ט.        קופת גמל לקצבה  כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005 לרבות תוכנית ביטוח שאושרה כקופת גמל לקצבה ע"י הממונה.

י.         תקנות מס הכנסה תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופת גמל) התשכ"ד – 1964, כפי שיהיו בתוקף מזמן לזמן, לרבות תקנות שיבואו במקומן.

יא.      הממונה  הממונה על אגף שוק ההון, בטוח וחסכון במשרד האוצר.

3. חובת הביטוח הפנסיוני המקיף

א.   כל עובד כהגדרתו להלן,שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב כהגדרתו להלן,אשר מועסק או שיועסק בכל מקום עבודה, יהיה זכאי להיות מבוטח עפ"י צו זה,ולבחור,בהודעה בכתב למעסיקו בפרק הזמן הקצוב שלהלן  בפנסיה מקיפה לרבות קופת גמל לקצבה,שאושרה ע"י הממונה,בה יהיה מבוטח החל מהמועד בו קמה לו זכאותו כקבוע בסעיף 6ה'-ז' לצו זה,ובלבד שתכלול גם כיסויים למקרה מוות ונכות,באותה קופה או בקופה אחרת,והכל בכפוף לאמור בסעיף 6ה'-ז' להלן:

1.   מי שיתחיל לעבוד לאחר מועד כניסתו לתוקף של צו זה – 60 יום מיום תחילת עבודתו;

2.   מי שמועסק 9 חודשים ויותר לפני מועד כניסתו לתוקף של צו זה –  לכל המאוחר ביום 1.2.2008 או לחלופין בסוף החודש שבו יכנס צו זה לתוקף.

3.   י שמועסק פחות מ-9 חודשים טרם מועד כניסתו לתוקף של צו זה – 60 יום לפני מועד זכאותו.

ב.    לא הודיע העובד למעסיקו בכתב על בחירתו בפרק הזמן הקצוב הנ"ל על הקופה בה בחר להיות מבוטח כאמור לעיל, יבטח אותו המעסיק מהמועד בו קמה לו זכאותו, כקבוע בסעיף 6ה'-ז' לצו זה, בקרן פנסיה מקיפה חדשה.

אין בקביעת המועד להודעת העובד על בחירתו כאמור ברישא של סעיף קטן א' לעיל, כדי לדחות את מועד זכאותו הקבוע בסעיף 6ה'-ז' להלן.

ג.   אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכותו של העובד לבחור או לעבור לקופת גמל אחרת על פי כל דין.

4. תחולה

א.   צו זה יחול על כל עובד המועסק או שיועסק בכל מקום עבודה, בכפוף לכך שהוראות צו זה לא יחולו על מי שמתקיים לגביו ולו אחד מהתנאים המפורטים בסעיפים קטנים 5-1 להלן, ובכפוף לסייגים הקבועים, ככל שקבועים, בהם (להלן בצו זה: "עובד" ו/או "עובדים"):

 (1   מי שבמועד הקובע  או לאחריו מבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו, עפ"י הסכם קיבוצי ו/או הסדר קיבוצי ו/או הסכם אישיו/או מנהג ו/או נוהג ו/או צו הרחבה, קיים או עתידי, ו/או דין (להלן: "הסכם לביטוח פנסיוני"), כך ששיעור ההפרשות בגינו לקופת גמל, לרבות לקרן הפנסיה, עומד לכל הפחות על 17.5% משכר העובד.

2)   מי שבמועד הקובע או לאחריו מבוטח ו/או שמעבידו מחויב לבטחו, מכוח הסכם לביטוח פנסיוני, בהסדר ביטוחי הכולל לרבות באופן נלווה או כנספח  גם  ביטוח למקרה פטירה וביטוח למקרה אובדן כושר עבודה בקופת ביטוח, המבוססים על תשלום כספי תגמולים ופיצויי הפיטורים, ובלבד שחלק המעסיק לתגמולים אינו נופל מ- 5% משכר העובד, חלק המעסיק לפיצויי פיטורים אינו נופל מ-5% משכר העובד וחלק העובד לתגמולים אינו נופל מ-5% משכר העובד.

3)    מי שבמועד הקובע או לאחריו מבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו,מכוח הסכם לביטוח פנסיוני,כך ששיעור ההפרשות בגינו עומד לכל הפחות על 11.5% משכרו (5.5% תגמולי עובד ו- 6% תגמולי מעביד) או בהסדר פנסיית יסוד בקרן פנסיה ותיקה אך על המעביד של עובד כאמור בסעיף קטן זה,תחול חובת העברת רכיב "פיצויי הפיטורים",בהתאם לשיעורים,למועדים ולשכר המפורטים בסעיף 6 להלן וכן יחולו הוראות סעיף 5 לצו זה. לגבי עובד שביום 1 בינואר 2008,מועסק 9 חודשים ויותר כאמור בסעיף 6ה'-ז', העברת רכיב "פיצויי הפיטורים" תחל ביום 1.1.2008.

4)    מי שבמועד הקובע או לאחריו מבוטח או שמעבידו מחויב לבטחו,מכוח הסכם לביטוח פנסיוני,לרבות הפרשה לקופת גמל (הסדר קצבתי או הוני ו/או כל שילוב ביניהם),כך ששיעור ההפרשות בגינו עומד לכל הפחות על 10% משכרו (5% תגמולי עובד ו- 5% תגמולי מעביד),אך על המעביד של עובד כאמור בסעיף קטן זה,תחול חובת העברת רכיב "פיצויי הפיטורים",בהתאם לשיעורים,למועדים ולשכר המפורטים בסעיף 6 להלן וכן יחולו הוראות סעיף 5 לצו זה.  לגבי עובד שביום 1 בינואר 2008,מועסק 9 חודשים ויותר כאמור בסעיף 6ה'-ז', העברת רכיב "פיצויי הפיטורים" תחל ביום 1.1.2008.

5)   מי שבמועד הקובע או לאחריו מבוטח או שמעבידו מחוייב לבטחו מכוח צו לבטוח פנסיוני בפנסיה תקציבית בתוכנית המעניקה לעובד זכות לפנסיית זקנה,וכיסויים למקרה מוות ונכות,המשולמת על ידי המעביד (בין במישרין ובין באמצעות קופת גמל כשלם) ובלבד שמדובר בהסדר המיטיב על ההסדר הקבוע בצו זה.

על האמור בסעיפים קטנים 5-1, יחולו גם הוראות סעיף 5(א) להלן (להלן ביחד: "הסדר פנסיה מיטיב").

6)  מי שפרש מעבודתו בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה.

7)  מי שטרם מלאו לו – באישה 20 שנים ובגבר 21 שנים. בהגיע העובד/ת לגיל האמור, יחולו עליה/ו הוראות צו זה, תוך שתילקח בחשבון, לעניין חישוב תקופת ההמתנה כהגדרתה להלן, תקופת עבודתה/ו טרם הגיעה/ו לגיל האמור.

ב.   צו זה יחול גם  על מי שהינו במועד הקובע בגיל 50 ומעלה אשר במועד הקובע אין לו הסדר פנסיה מיטיב (להלן: "עובד מבוגר"). על עובד מבוגר כאמור, תחול חובת ביטוח פנסיוני כאמור בסעיף 3 לעיל, אולם יהא רשאי להצטרף לפי בחירתו, באמצעות הודעה שתופנה למעסיקו בכתב, לקופת גמל (הסדר קצבתי או הוני ו/או כל שילוב ביניהם).

למעט האמור בסעיף זה לעיל, על עובד מבוגר כהגדרתו לעיל יחולו כל הוראות צו זה. לא בחר עובד מבוגר כהגדרתו לעיל לפי האמור ברישא של סעיף זה, יחולו עליו הוראות צו זה.

5. מודגש כדלקמן:

א.   אין בצו זה כדי לפגוע ו/או לגרוע ו/או למעט מזכויות העובדים עליהם חל הסדר פנסיה מיטיב, לרבות הסכם ו/או הסדר אחר, ובכלל זה הסכם קיבוצי כללי, הסכם קיבוצי מיוחד, הסדר קיבוצי ו/או הסכם אישיו/או צו הרחבה ו/או דין, ובלבד שמעוגן בו הסדר פנסיוני המיטיב על ההסדר הפנסיוני הקבוע בצו זה.

במקרה שבו שיעורי ההפרשות לתגמולים (חלק העובד וחלק המעביד) נמוכים מהשיעורים הקבועים בטבלה שבסעיף 6ד' לצו זה, ההגדלה של שיעורים אלה, תעשה בהתאם לשיעורים ולמועדים המפורטים בטבלה. האמור יחול גם במקרה שבו שיעור ההפרשות לפיצויי פיטורים נמוך מהקבוע בטבלה.

ב.   אין בצו זה כדי לפגוע ו/או לגרוע ו/או למעט מזכותו של מי שמופרשים בגין רכיבי שכרו שאינם פנסיוניים, כספים לקופת גמל בשיעור של 5% חלק העובד ו-5% חלק המעביד ו/או כל שיעור אחר ו/או מי שמופרשים בגין שכרו כספים לקרן השתלמות ו/או לקופת גמל לעצמאים ו/או לכל ביטוח אחר שאינו ביטוח פנסיוני.

ג.  מעביד המחויב לבטח את עובדיו בהסדר פנסיוני מיטיב אחר, ואשר לא ביטח את עובדיו כמתחייב ממנו, לא יהיה בהוראות צו זה כדי לגרוע ו/או לפגוע בחובתו ליישום ההסדר הפנסיוני המיטיב ובהתאם לקבוע בו.

6.   חובת הביטוח הפנסיוני

   בכפוף לאמור בצו זה ובעיקר בסעיף 4א' לעיל (על כל סעיפי המשנה שלו), תחול חובת הביטוח הפנסיוני, אך ורק על עובד, כהגדרתו בצו זה ועל מעבידו, בשלב זה, בתנאים המפורטים להלן:

א.העובד יבוטח בביטוח פנסיוני, כאמור בסעיף 3 לצו זה.

ב.השכר המבוטח של העובד לצורך ביצוע ההפרשות הינו שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים, עד התקרה המפורטת בסעיף קטן ג'.

ג. חובת הביטוח הפנסיוני תחול על השכר המשולם לעובד, או השכר הממוצע  במשק כפי שיעודכן מעת לעת, הנמוך מבין השניים.

ד.שיעורי ההפרשות מהשכר כהגדרתו בסעיף זה לעיל,יהיו בהתאם לאמור להלן,בכפוף להוראות הממונה,תקנות מס הכנסה ותקנות הקרן והם ישולמו מידי חודש בחודשו בהתאם לטבלה הבאה:

 ה. בכפוף לאמור בסעיף קטן ו' להלן, העובד יהיה זכאי לביטוח הפנסיוני ולביצוע ההפרשות עפ"י צו זה, כמפורט בסעיף ד' לעיל, מיד בתום 6 חודשים מתחילת העבודה (להלן: "תקופת המתנה"). עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות החל מהיום הראשון לעבודתו. ההפרשות יבוצעו לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס – המועד המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק ולא תחול לגביו תקופת ההמתנה האמורה.

   ו. החל ממועד כניסתו לתוקף של צו זה ועד ליום 31.12.2008 ובתקופה זו בלבד, תהא תקופת ההמתנה כהגדרתה בסעיף ה' לעיל, בת 9 חודשים והחל מיום 1.1.2009 תקופת ההמתנה תהא בת 6 חודשים כמפורט בסעיף קטן ה' לעיל.

ז. האמור בסעיפים קטנים ה' ו- ו' לעיל, עובד שביום 1 בינואר 2008, מועסק 9 (תשעה) חודשים ויותר, ביצוע ההפרשות בגינו כאמור בסעיף 6ד' לעיל, יחל ביום 1.1.2008. כל עובד שישלים 6 (שישה) חודשי עבודה ויותר ביום 1.1.2009, ביצוע ההפרשות בגינו כאמור בסעיף 6ד' לעיל יחל ביום 1.1.2009.

 כך לדוגמא: עובד שביום 1 בפברואר 2008, מועסק 9 (תשעה) חודשים, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות בגינו כאמור בסעיף 6ד'  לעיל, החל מיום 1.2.2008  וכך הלאה, עד ליום 31.12.2008. עובד שביום 1 בפברואר 2009 ואילך, מועסק 6 חודשים, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות בגינו כאמור בסעיף 6ד', החל מיום 1.2.2009 ואילך.

ח.אין באמור בסעיפים ו' ו-ז' כדי לפגוע ו/או לגרוע מהאמור בסיפא של סעיף קטן ה' לעיל, שעניינו מועד זכאותו של עובד שהתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, כמפורט שם.

7.תשלום לקרן ו/או לקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים

בכפוף לאמור בסעיף 8 להלן, תשלומי המעביד לפי צו זה לפיצויי פיטורים בשיעורים המפורטים בטבלה שבסעיף 6 ד' לעיל (בטור "פיצויי פיטורים") יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים בגינם נעשתה ההפרשה בלבד. אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע ו/או לגרוע מזכותו של עובד לתשלום פיצויי פיטורים בגין שכר ו/או רכיבים ו/או תקופות ו/או שיעורים אשר בגינם לא בוצעו הפרשות לפיצויי פיטורים.

8.  ההפקדות ותשלומי המעביד עבור רכיב פיצויי הפיטורים בהתאם לאמור בסעיף 7 לעיל, לא ניתנות להחזרה למעביד למעט במקרה בו העובד משך כספים מקופת הגמל לפני שקמה לו או לשאיריו זכאות לקבלת כספים מקופת הגמל לפי תקנונה בשל אירוע מזכה בלבד. "אירוע מזכה" – מוות, נכות או פרישה בגיל 60 ויותר, ולמעט אם נשללה זכות העובד לפיצויי פיטורים בפסק דין מכח סעיפים 16 ו – 17 לחוק פיצויי פיטורים.

9. השלמת פיצויי פיטורים:

א.  מעסיק המפריש את פיצויי הפיטורים כאמור בטבלה שבסעיף 6ד' לצו זה, או  בשיעורים גבוהים יותר, יהיה רשאי לשלם את השלמת פיצויי הפיטורים עד ל-8.33% (להלן: "השלמת פיצויי פיטורים") לקופת גמל אישית לפיצויים על שם העובד או לקופת גמל לקצבה. הסכים או בחר המעסיק לשלם את השלמת הפיצויים לקופה כאמור, בהודעה בכתב לקופה עם העתק לעובד, כך שכספי השלמת פיצויי הפיטורים יבואו "במקום פיצויי פיטורים" בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בתנאים המפורטים בסעיף 7 לעיל בהתאמה, אזי כספי השלמת פיצויי הפיטורים לא יהיו נתונים להחזרה למעסיק כמפורט בסעיף 8.

ב.  מעסיק שלא העביר תשלומי השלמת פיצויי פיטורים באופן שוטף כאמור בסעיף קטן א' לעיל, ישלם לעובד הזכאי להם את השלמת פיצויי הפיטורים בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים, בגין התקופה, השכר והרכיבים בגינם לא הועברו תשלומים כאמור בסעיף קטן א' לעיל.

ג.  בכפוף לאמור בסעיף קטן א, בחר המעסיק בהחלת סעיף 14 לחוק על תשלום השלמת הפיצויים, ישחרר לעובד את כל הכספים שנצברו בקופת גמל אישית לפיצויים או בקופת גמל לקצבה ככל שהופרשו בהתאם לסעיף קטן א' לעיל, לרבות בסיום עבודה במקרה של זכאות לתשלום קצבה מקופת גמל לקצבה.

ד.  בכפוף לאמור בסעיף קטן א', בחר המעסיק לשלם את השלמת פיצויי הפיטורים  כאמור בסעיף קטן א' אך לא בחר בהחלת סעיף 14 לחוק על תשלום השלמת הפיצויים, ישחרר לעובד את כל הכספים שנצברו לו, במועד קרות ארוע המזכה בפיצויי פיטורים  ובנוסף ישלם לעובד הזכאי את יתרת חוב הפיצויים בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים, הן בגין התקופה בה העביר את השלמת פיצויי הפיטורים כאמור (על חשבון פיצויי פיטורים), והן בגין התקופה, השכר והרכיבים בגינם לא הועברו התשלומים להשלמת פיצויי הפיטורים.

ה. לא העביר המעסיק תשלומי השלמת פיצויי פיטורים, ישלם המעסיק לעובד את השלמת הפיצויים כאמור בסעיף קטן ב' לעיל, במועד קרות ארוע המזכה בפיצויי פיטורים.

עובד שלא יהיה זכאי לתשלום קצבה מקופת גמל לקצבה, בשל כך שלא נצבר לטובתו מינימום מזכה בקצבה , יהיה זכאי אף הוא לתשלום כאמור בסעיף זה.

10. זכויות העובדים לפנסיית זקנה, נכות ושאירים

זכויות העובד לפנסיית זקנה, נכות ושאירים בקרן הפנסיה תהיינה בהתאם לתקנות קרן הפנסיה, בה מבוטח העובד, ובהתאמה בחוזה הביטוח, לפי הוראות הממונה ולפי הוראות צו זה.

 אליהו ישי

שר התעשייה המסחר והתעסוקה

 התשס"ח  2007

 לקבלת הצעת מחיר חינם ולצורך השוואת מחירים – לחץ

 ___________________________________________________________________________________________

חוק דמי מחלה, תשל"ו 1976 – ¹

1. הגדרות (תיקון: תשס"ה)

בחוק זה –

"הסכם קיבוצי" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, בין שנעשה והוגש לרישום לפי החוק האמור ובין אם לאו, או הסדר קיבוצי אחר, לרבות צו הרחבה לפי החוק האמור;

"עובד" – עובד שענין תשלום לתקופת מחלה אינו מוסדר לגביו על-פי הסכם קיבוצי;

"עובד-במשכורת" – עובד שעיקר גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר;

"עובד בשכר" – עובד שאינו עובד במשכורת;

"מחלה" – אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי;

"קופת גמל" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה-2005.

2. הזכות לדמי מחלה

(א) עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעבידו, בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימלית כאמור בסעיף 4 –

(1) החל מהיום הרביעי להעדרו כאמור – תשלום על פי חוק זה בעד תקופת מחלתו (להלן – דמי מחלה);

(2) בעד הימים השני והשלישי להעדרו כאמור – מחצית דמי מחלה;

אולם שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין תשלום דמי מחלה בעד הימים הראשון, השני והשלישי להעדר העובד כאמור, וכוחן יפה על אף האמור בסעיף זה.

(ב) "תקופת מחלה" תחושב לפי הוראות אלה:

(1) לגבי עובד במשכורת – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים;

(2) לגבי עובד בשכר שעבד עבודה מלאה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים;

(3) לגבי עובד בשכר שלא עבד עבודה מלאה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה (להלן – עובד לסירוגין) – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים, כפול היחס שבין הימים שעבד העובד ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו למחלה לבין ימי העבודה באותו רבע שנה;

(4) לגבי עובד לסירוגין שטרם עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה תקופה של שלושה חדשים – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים, כפול היחס שבין הממוצע השבועי של ימי עבודתו בתקופת עבודתו שקדמה למחלה לבין שש;

(5) עובד בשכר או עובד לסירוגין שנהגו לעבוד בימי מנוחה שבועית וחגים על פי היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, יובאו הימים האמורים בחשבון תקופת המחלה, ולגבי עובד לסירוגין כאמור בפסקה (3) יבוא "תשעים" במקום "ימי העבודה באותו רבע שנה" בפסקה האמורה, ולגבי עובד לסירוגין כאמור בפיסקה (4) יבוא "שבע" במקום "שש" שבפסקה האמורה.

(ג) שר העבודה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר נהלים הכרוכים בקבלת דמי מחלה, לרבות מסירת פרטים וראיות למעביד בקשר למחלה, וכן בדבר מועד תשלום דמי המחלה.

3. עבודה מתאימה אחרת או עבודה חלקית

(א) קבע רופא על-פי ממצאים רפואיים שמחמת מגבלות רפואיות אין העובד מסוגל, בפרק זמן מסויים, לבצע עבודה מסוג פלוני או בתנאים מסויימים, וכתוצאה מכך העובד אינו מסוגל לבצע עבודתו אלא באופן חלקי, והמעביד הציע לו עבודה מתאימה אחרת, מלאה או חלקית, באותו מקום עבודה – לא יהיה העובד זכאי לדמי מחלה, אך שכרו בעבודה שהוצעה לו לא יפחת מהשכר שהיה מקבל אילו המשיך בעבודתו הקודמת כשהוא מחושב לפי הרכיבים לדמי מחלה כאמור בסעיף 6.

(ב) לא הציע המעביד עבודה מתאימה כאמור בסעיף קטן (א). יהיה העובד זכאי לסכום דמי המחלה שהיו מגיעים לו אילולא הוראות סעיף זה.

(ג) לענין סעיף זה, "עבודה מתאימה" – עבודה שלא חלות לגביה המגבלות הרפואיות כאמור בסעיף קטן (א) והיא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד העובד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף למחלתו או שהיא עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, רמת השכלתו וכשרו הגופני.

(ד) הצעת עבודה מתאימה כאמור סעיף קטן (א) טעונה התייעצות עם ועד העובדים במקום העבודה; באין ועד העובדים כאמור – יחולו הוראות סעיף קטן (ב) כאילו לא הציע המעביד עבודה מתאימה.

4. תקופת הזכאות המקסימלית לדמי מחלה

(א) תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה החל מהיום שבו חל עליו חוק זה ולא יותר מ-90 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק זה.

(ב) עובד שבחודש פלוני לא עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה שבאותו חודש, יראו, לענין סעיף קטן (א), 25 ימי עבודה כחודש עבודה מלא וחלק של חודש עבודה מלא יזכה את העובד בימי מחלה יחסיים.

(ג) התקופה שבה קיים לגבי עובד ביטוח דמי מחלה על-פי הוראות סעיפים 8 ו-9 לא תובא בחשבון לענין חישוב תקופת הזכאות המקסימלית לדמי מחלה, אולם תקופת זכאותו לדמי מחלה של עובד שנעשה לגביו ביטוח כאמור, תעמוד לו לגבי כל תקופת מחלה שבעדה אין הוא זכאי לתשלום בהתאם לתנאי הביטוח, למעט תקופת המתנה או אכשרה לדמי מחלה המתחייבת מתנאי הביטוח.

(ד) שר העבודה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר שיטת חישוב תקופת הזכאות ובדבר תקופות עבודה והפסקות עבודה שיובאו בחשבון לענין זה, ובלבד שיראו כעבודה גם כל הפסקה בעבודה שבעדה זכאי העובד לשכר או לתשלום אחר שדינו כדין שכר.

4א.פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה (תיקון: תשס"ט2)

(א)מעביד לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קיבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימלית לפי סעיף 4.

(ב)הוראות סעיף זה לא יחולו באחד מאלה:

(1)המעביד נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, בטרם נעדר העובד עקב מחלתו;

(2)מקום עבודתו של העובד פסק מלפעול או שהמעביד הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל ]נוסח חדש[, התש"ם-1980, ואם הוא תאגיד – ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983;

לעניין זה, "פסק מלפעול" – הפסקת פעילות שאינה זמנית.

(ג)בסעיף זה, "עובד" – לרבות עובד שעניין תשלום לתקופת מחלה מוסדר לגביו על פי הסכם קיבוצי.

5. שיעור דמי מחלה

(א) שיעור דמי המחלה יהיה שבעים וחמישה אחוזים משכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך בעבודתו.

(ב) לגבי עובד ששכרו משתלם לפי כמות התוצרת – יהיה שיעור דמי המחלה שבעים וחמישה אחוזים משכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך לעבוד והפיק בכל אחד מהימים הכלולים בתקופה האמורה את כמות התוצרת הממוצעת ליום עבודה שהפיק בשלושת החדשים שקדמו למחלתו.

6. רכיבי השכר לענין דמי מחלה

(א) רכיבים אלה יובאו בחשבון השכר המשמש בסיס לחישוב דמי מחלה:

(1) שכר יסוד;

(2) תוספת ותק;

(3) תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות;

(4) תוספת משפחה;

(5) תוספת מחלקתית או מקצועית.

(ב) לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בסעיף קטן (א) או לפי חלק מהם, יובא בחשבון לענין סעיף קטן (א) שכרו המשתלם לו בעד יום עבודתו הרגילה בצירוף כל תוספת מהתוספות האמורות בסעיף קטן (א) שהשתלמה לו.

(ג) שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות שיטה אחרת או רכיבים אחרים לענין השכר שישמש בסיס לחישוב דמי מחלה.

7. דין דמי מחלה

דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעביד כדין שכר עבודה לכל דבר.

8. ביטוח דמי מחלה

מעביד יהיה פטור מחובתו לשלם דמי מחלה לעובדו על-פי הוראות סעיפים 2 עד 7 –

(1) אם הוא ביטח את העובד ביטוח דמי מחלה בקופת הגמל שבה מבוטח בביטוח דמי מחלה המספר הגדול ביותר של עובדים בענף שבו מועסק העובד, המבוטחים בביטוח האמור מכוח הסכם קיבוצי, בתנאים שאינם נופלים מתנאי ביטוחם;

(2) בהעדר הסכם קיבוצי כאמור בפיסקה (1) – אם הוא ביטח את העובד ביטוח דמי מחלה בקופת גמל שניתנה לגביה הסכמתו בכתב של העובד, ובלבד שהביטוח יהיה בתנאים שאינם נופלים מאלה שלפיהם מבוטח בביטוח כאמור המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה מכוח הסכם קיבוצי;

(3) לא ניתנה הסכמת העובד כאמור בפיסקה (2) – אם הוא ביטח את העובד ביטוח דמי מחלה בקופת הגמל שבה מבוטח בביטוח זה המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, בתנאים שאינם נופלים מתנאי ביטוחם.

9. הסכמה

ניתנה הסכמה בכתב לענין סעיף 8 מאת רוב העובדים במקום עבודה פלוני, יראו בכך כאילו ניתנה הסכמתם של כל העובדים באותו מקום עבודה; שינוי בהסכמה שניתנה כאמור, טעון רוב של שני שלישים של העובדים. 10. שלילת הזכות לדמי מחלה

עובד שבתקופת מחלתו עבד למעשה בשכר או בתמורה אחרת לא יהיה זכאי לדמי מחלה עקב אותה מחלה, ואם כבר שולמו, רשאי המעביד או קופת הגמל, לפי הענין, לתבוע החזרתם או לנכותם מכל סכום שהם חבים לעובד.

11. תחולת דינים אחרים (תיקון: תשל"ז)

עובד הזכאי לתשלום על-פי כל חיקוק בעד תקופת אי-כושר לעבודה מטעמי בריאות, למעט תשלום בעד נכות, גימלה לפי פרק ג'2 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח-1968, או פיצויים מכוח פקודת הנזיקין (נוסח חדש), לא יהיה זכאי לדמי מחלה על פי חוק זה לגבי התקופה שבעדה הוא זכאי לתשלום כאמור ולגבי כל תקופה שנקבע במפורש באותו חיקוק שאין העובד זכאי לתשלום בעדה עקב המחלה.

12. שמירת זכויות

(א) היה העובד זכאי לדמי מחלה הן לפי חוק זה והן לפי תנאי העבודה המוסכמים בינו לבין מעבידו או הנהוגים במקום עבודתו, יהיה זכאי לדמי מחלה לפי אחת מהעילות האמורות לפי בחירתו.

(ב) חוק זה אינו בא לגרוע מזכויות עובדים על פי הסכמים קיבוציים, בין אם חל על העובדים חוק זה ובין אם לאו.

13. ביצוע ותקנות

(א) שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(ב) תקנות לפי חוק זה יכול שיהיו לגבי כלל העובדים או המעבידים או לגבי סוגים מהם.

14. תחילה

תחילתו של חוק זה ביום ב' בתשרי תשל"ז (1 באוקטובר 1976).

_________________________________

¹ ס"ח תשל"ו, 206; תשס"ה, 914; תשס"ט, 243.

² סעיף 185 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט-2009 (ס"ח התשס"ט, 243) קובע לגבי הוספת סעיף 4א:

"185. תחילה

תחילתו של חוק זה ביום כ"ג בתמוז התשס"ט (15 ביולי 2009), אלא אם כן נקבע בו אחרת."

לקבלת הצעת מחיר חינם ולצורך השוואת מחירים – לחץ

_________________________________________________________________________________

חוק חופשה שנתית, תשי"א 1951 – ¹

פרק ראשון: מבוא

1. פירושים (תיקון: תשס"ה2)

בחוק זה –

"החופשה" פירושו – חופשה שנתית המגיעה לעובד על פי חוק זה;

"מפקח עבודה" פירושו – מפקח, כמשמעותו בפקודת מחלקת העבודה, 1943;

"עובד בשכר" פירושו – עובד שגמול-עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו;

"קרן-חופשה" פירושה – קרן-חופשה ששר העבודה הקימה או הסמיכה על פי סעיף 18;

"שנת-עבודה" פירושו – פרק זמן של שנים-עשר חודש, שתחילתו אחד בינואר של כל שנה.

פרק שני : החופשה

2. הזכות לחופשה

כל עובד זכאי לחופשה שתינתן לפי הוראות חוק זה.

3. אורך החופשה (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז)

(א) אורך החופשה לכל שנת-עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא:

(1) בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות – 14 יום;

(2) בעד השנה החמישית   – 16 יום;

(3) בעד השנה הששית     – 18 יום;

(4) בעד השנה השביעית   – 21 יום;

(5) בעד השנה השמינית ואילך – יום נוסף לכל שנת-עבודה עד לחופשה של 28 יום.

אך שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, לעבודה מסויימת חופשה ארוכה מזו, אם ראה צורך בכך מטעמים שבבריאות העובד או שבנסיבות העבודה. בימי החופשה לא ייכלל אלא מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי-חופשה.

(ב) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים כל שנת-העבודה, והעובד עבד באותה שנה –

(1) לפחות 200 ימים – יהיה מספר ימי-החופשה כאמור בסעיף קטן (א);

(2) פחות מ-200 ימים – יהיה מספר ימי-החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף-קטן (א), כיחס מספר ימי-העבודה בפועל אל המספר 200; חלק של יום-חופשה לא יובא במנין.

(ג) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים בחלק משנת-העבודה, והעובד עבד בתוך אותו חלק-שנה –

(1) לפחות 240 ימים – יהיה מספר ימי-החופשה כאמור בסעיף קטן (א);

(2) פחות מ-240 ימים – יהיה מספר ימי-החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף-קטן (א), כיחס מספר ימי-העבודה בפועל אל המספר 240; חלק של יום-חופשה לא יובא במנין.

 

4. עובד זמני בשכר (תיקון: תשל"ו, תשס"ח)

(א) סעיף 3 אינו חל על עובד בשכר שעבד פחות – 75 ימים רצופים, אצל מעביד אחד או במקום-עבודה אחד, בין בשנת-עבודה אחת ובין בשתי שנות-עבודה רצופות. לעובד כאמור תשולם תמורת חופשה, כמפורש בפרק השלישי.

(ב) לענין סעיף-קטן (א) רואים ימי-עבודה כרצופים, אפילו חלה הפסקה בעבודה מחמת –

(1) שירות-מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

(2) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג, וכן אחד במאי;

(3) חופשה על פי חוק זה וכל חופשה או פגרה שניתנה לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד, בין בשכר ובין שלא-בשכר;

(4) שביתה או השבתה;

(5) תאונה או מחלה;

(6) ימי-אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;

(7) הפסקה ארעית ללא הפסקת יחסי עובד ומעביד;

(8) אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967.

5. חישוב ימי החופשה (תיקון: תשס"ח)

(א) ואלה הימים שלא יובאו במנין ימי-החופשה;

(1) הימים בהם שירת העובד שירות-מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

(2) ימי-חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג – להוציא ימי המנוחה השבועית;

(3) ימי חופשת-לידה;

(4) הימים שבהם אין העובד מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה;

(5) ימי-אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג אין העובד עובד בהם;

(6) ימי שביתה או השבתה;

(7) ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על ארבעה-עשר ובמידה שעלו.

(ב) חלו ימים מן האמורים בסעיף-קטן (א) בימי-החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת-עבודה.

6.  מועד החופשה (תיקון: תשס"ב, תש"ע) 3

(א)  החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת-העבודה שבעדה היא ניתנת, או במשך שנת-העבודה שלאחריה.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד שיבחר ויום אחד נוסף באחד מהימים המנויים בתוספת, ואולם אין ברשימת הימים כאמור כדי לפגוע בהוראות סעיף 5, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 ימים מראש לפחות.

(ג) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בצו, להוסיף על רשימת הימים המנויים בתוספת.

7. צבירת החופשה

(א) אין החופשה ניתנת לצבירה; ואולם רשאי העובד

לקבלת הצעת מחיר חינם ולצורך השוואת מחירים – לחץ

בברכת יום טוב ומבורך .